השנה, סיפור יציאת מצרים מסופר בלילה שלפני החמישה עשר בניסן. זה נקרא "הוד האביב", כפי שכתוב, וספר שמות קובע כי חודש אביב יישמר משעות הערב של 30 במרץ ועד בוקר 1 באפריל, יום לפני חג הפסח. את הפסח תשא אל יהוה אלוהיך ביום הארבעה עשר בכל חודש ואפילו בחודש הראשון. פסח יהוה הוא היום הרביעי לאחר תחילת כל חודש, וכל ארבעה עשר יום בחודש הראשון הוא פסח יהוה.
ספר שמות (בעברית: שמות) מכיל את סיפור שחרור בני ישראל ממצרים. חג הפסח היה המגפה האחרונה שהובלה על מצרים (ראה שמות יב), וזה היום האחרון לפני שאלוהים חוזר לעולם (שמות יג).
בקורבן הפסחא
אלוהים מצווה על משה להעלות קרבן אחד לכל דור בערב חג הפסח. זה נקרא קורבן פסח בשנת בעברית ומשמש בדרך כלל לתיאור הקרבת כבש ועז זכר, הנקרא ת ה "קרבן פסח". המונח פסח מתייחס גם לכבשים ולילדים המיועדים לקרבן הפסח, מה שמכונה "קורבנות חג הפסחא". כבש פסח הוא בדיוק אותו קרבן שהקריבו בני ישראל בפסח הראשון הזה.
כדי לקרוא עוד אודות מצוות חג הפסח ניתן לבקר באתר sederyom.co.il
בשילוב עם חג הפסח של המצות, ניתן לפרש את אכילת המצות כקורבן טלה ועז, כפי שקרה במהלך יציאת מצרים. הקוראן לפסח נאכל בערב פסח וביומיים הראשונים שלאחר הקרבת הפסחא.
ויעזיהו ערך את הפסח ליהוה בירושלים ויהרג ביום הארבעה עשר בחודש הראשון
דם כבש הפסח נמרח על כל בני ישראל ששמו אמונם באלוהים מכיוון שאלוהים הבטיח להם לגאול אותם מפגיעה. אין שום סיבה שנחגוג את חג הפסח עד שישוע הקריב את הקורבן ואלוהים ריחם עלינו. עלינו לקיים את החוק ואת הקודש במקום את חג הפסח, מכיוון שמותו של ישוע המשיח הגשים אותו לחלוטין.
ההקשר ומסגרת ההתייחסות להערכתנו לישועה מתחילים בחגיגת הפסח, בה עם ישראל זוכר כיצד אלוהים הוביל אותו מעבדות במצרים לממלכת האל.